חדרי ילדים
עיצוב חדרי ילדים אינו דבר של מה בכך. כאשר אתם מצפים לבואו של תינוק אתם מעצבים את חדר הילדים העתידי כראות עיניכם - עם הבובות, הצבעים והחפצים המזמרים והמסתובבים שלדעתכם יתרמו הכי הרבה להתפתחותו של הפעוט.
כל זה טוב ויפה, אבל אותו פעוט גדל והופך לילד קטן בעל טעם אישי ורצונות משלו לגבי עיצוב החדר. אז איך תעצבו את החדר של ילדיכם, כאשר הוא כבר בוגר ומסוגל לבטא בפניכם שהוא רוצה חדר של 'ילדים גדולים'? לא יהיה לכם קל לוותר על חדר התינוקות עליו עמלתם בינקותו, אבל בגיל חמש, תבינו, בובות הפרווה שמצטופפות בכל בפינה, ודורה שמצוירת בכישרון רב על הקיר, אולי כבר אינם בשבילו. הוא הגיע לגיל, ועל כך יש לשמוח, שהוא רוצה להיות עצמאי. חדרי ילדים הם מרכז חיי הילדים וכאן הם רוצה לממש את האישיות החדשה שהתחילו לפתח.
עתה מגיעות דילמות חדשות. האם ללכת לחלוטין עם טעמם האישי של הילדים בעיצוב חדרי ילדים, ולצבוע חדר שלם בירוק 'צבי הנינג'ה', או בצהוב זוהר 'פיקאצ'ו'? האם חדר בכל צבעי הקשת, או רק בורוד 'ברבי', זה משהו שאתם, כבעלי הבית יכולים להתמודד איתו? חשוב לזכור שהילד הוא רק ילד, ועם כמה שחשוב לתת לו לבטא את עצמו ולא לחסום את היצירתיות שלו בבניית עולמו וסביבתו המיידית, הוא עדיין שלכם והגבולות שתציבו יעזרו לו להבין מה כדאי. תנסו להתחבר לדברים שמעניינים אותו (או אותה, כמובן) ולמצוא דרך יפה, יצירתית, אלגנטית, ולא צעקנית מדי, לבטא את מה שעובר לילד הקטן שלכם בראש.
דרך עיצוב משותף של חדרי ילדים, לא רק הם יהיה שבע רצון מהחדר בו הם מבלים את מרבית חייהם הצעירים (הם הרי ישנים שם לפחות 12 שעות), אלא ניתנת לכם האופציה להתחבר אל הילד, ולהיות, רק למעט זמן, בראשו של דרדק. כמה שזה משחרר לעזוב לרגע את האחריות והרצינות של העולם שלכם, ולתקופה קצרה לחשוב רק על תכניות טלוויזיה, משחקים וציור ציורים. רגע של נוסטלגיה יכול להזכיר לכם את חדר ילדותכם, ובהתאם לזה, להזכיר לכם מה רציתם ומה לא, כשהייתם בגילו. רמז- רציתם את החופש ליצור לכם פינה משלכם. יותר מכל, רציתם שאמא ואבא יהיו גאים במה שיצרתם, אז תזכרו לתת מחמאות לילדכם, על חדר הילדים שעזר המוכשר ביצירתו. תחשבו כמוהו לגבי הכיוון, אבל תשמרו את כובע המבוגר האחראי בכיס האחורי, לכשיגיע שלב הביצוע.
ילדים הם מאוד יצירתיים, אבל זה עובר להם עם הגיל, ולכן צריך להיות עדינים איתם ולתת להם קצת להכריע בנוגע לחדרי ילדים. אבל רק קצת, כי, כאמור, זה עובר להם עם הגיל, ולא בטוח שבגיל 15, חדר ילדים ורוד עם בובות פוני ונצנצים יהיה מה שבתכם המתבגרת תרצה.
עיצוב חדרי ילדים אינו דבר של מה בכך. כאשר אתם מצפים לבואו של תינוק אתם מעצבים את חדר הילדים העתידי כראות עיניכם - עם הבובות, הצבעים והחפצים המזמרים והמסתובבים שלדעתכם יתרמו הכי הרבה להתפתחותו של הפעוט.
כל זה טוב ויפה, אבל אותו פעוט גדל והופך לילד קטן בעל טעם אישי ורצונות משלו לגבי עיצוב החדר. אז איך תעצבו את החדר של ילדיכם, כאשר הוא כבר בוגר ומסוגל לבטא בפניכם שהוא רוצה חדר של 'ילדים גדולים'? לא יהיה לכם קל לוותר על חדר התינוקות עליו עמלתם בינקותו, אבל בגיל חמש, תבינו, בובות הפרווה שמצטופפות בכל בפינה, ודורה שמצוירת בכישרון רב על הקיר, אולי כבר אינם בשבילו. הוא הגיע לגיל, ועל כך יש לשמוח, שהוא רוצה להיות עצמאי. חדרי ילדים הם מרכז חיי הילדים וכאן הם רוצה לממש את האישיות החדשה שהתחילו לפתח.
עתה מגיעות דילמות חדשות. האם ללכת לחלוטין עם טעמם האישי של הילדים בעיצוב חדרי ילדים, ולצבוע חדר שלם בירוק 'צבי הנינג'ה', או בצהוב זוהר 'פיקאצ'ו'? האם חדר בכל צבעי הקשת, או רק בורוד 'ברבי', זה משהו שאתם, כבעלי הבית יכולים להתמודד איתו? חשוב לזכור שהילד הוא רק ילד, ועם כמה שחשוב לתת לו לבטא את עצמו ולא לחסום את היצירתיות שלו בבניית עולמו וסביבתו המיידית, הוא עדיין שלכם והגבולות שתציבו יעזרו לו להבין מה כדאי. תנסו להתחבר לדברים שמעניינים אותו (או אותה, כמובן) ולמצוא דרך יפה, יצירתית, אלגנטית, ולא צעקנית מדי, לבטא את מה שעובר לילד הקטן שלכם בראש.
דרך עיצוב משותף של חדרי ילדים, לא רק הם יהיה שבע רצון מהחדר בו הם מבלים את מרבית חייהם הצעירים (הם הרי ישנים שם לפחות 12 שעות), אלא ניתנת לכם האופציה להתחבר אל הילד, ולהיות, רק למעט זמן, בראשו של דרדק. כמה שזה משחרר לעזוב לרגע את האחריות והרצינות של העולם שלכם, ולתקופה קצרה לחשוב רק על תכניות טלוויזיה, משחקים וציור ציורים. רגע של נוסטלגיה יכול להזכיר לכם את חדר ילדותכם, ובהתאם לזה, להזכיר לכם מה רציתם ומה לא, כשהייתם בגילו. רמז- רציתם את החופש ליצור לכם פינה משלכם. יותר מכל, רציתם שאמא ואבא יהיו גאים במה שיצרתם, אז תזכרו לתת מחמאות לילדכם, על חדר הילדים שעזר המוכשר ביצירתו. תחשבו כמוהו לגבי הכיוון, אבל תשמרו את כובע המבוגר האחראי בכיס האחורי, לכשיגיע שלב הביצוע.
ילדים הם מאוד יצירתיים, אבל זה עובר להם עם הגיל, ולכן צריך להיות עדינים איתם ולתת להם קצת להכריע בנוגע לחדרי ילדים. אבל רק קצת, כי, כאמור, זה עובר להם עם הגיל, ולא בטוח שבגיל 15, חדר ילדים ורוד עם בובות פוני ונצנצים יהיה מה שבתכם המתבגרת תרצה.
